איך מתבצע סקר סיכוני סייבר

איך מתבצע סקר סיכוני סייבר? המדריך המלא שיעשה לכם סדר בבלאגן

סקר סיכוני סייבר הוא תהליך שיטתי ומובנה שמטרתו לזהות, לנתח ולהעריך את הסיכונים הנשקפים לנכסי המידע של הארגון. זהו לא רק שאלון או רשימת תיוג, אלא ניתוח עומק המשלב מיפוי של כלל המערכות, זיהוי חולשות אבטחה קיימות, והערכת הסבירות שגורם עוין ינצל חולשות אלו כדי לפגוע בפעילות העסקית. השורה התחתונה היא פשוטה: מטרת הסקר היא להפוך אי-וודאות לתוכנית עולה ברורה, המאפשרת למקבלי ההלטות להשקיע משאבים במקומות הקריטיים ביותר ולהפחית את החשיפה לאיומים.

דמיינו לרגע את התחושה הזו שמתעוררים אליה בבוקר, כשהקפה עוד לא מוכן, ואתם מקבלים הודעה שהשרתים של החברה מושבתים. הלב צונח לתחתונים, הלחץ בחזה עולה, והמחשבות מתחילות לרוץ על לקוחות זועמים, דליפת מידע רגיש והנזק התדמיתי שקשה יהיה לתקן. אנחנו מכירים את הפחד הזה מקרוב, הוא מדיר שינה מעיניהם של מנהלים רבים. בדיוק בגלל זה אנחנו כאן. הכנו לכם את המדריך שיעזור לכם להבין קצת יותר איך להימנע מהתרחיש הזה, ולהחזיר את השליטה לידיים שלכם. סקר סיכונים הוא לא "זבנג וגמרנו", הוא תהליך שנועד להעניק לכם שקט נפשי וידיעה ברורה איפה אתם עומדים מול האיומים שבחוץ.

הפעם נסביר לכם לעומק את השלבים הקריטיים בביצוע סקר סיכונים, נצלול לשיטות החישוב וניתן לכם כלים מעשיים שישדרגו את מערך ההגנה שלכם.

למה בכלל צריך את הכאב ראש הזה?

ארגונים רבים נוטים לחשוב ש"לי זה לא יקרה" או שסקר סיכונים הוא דרישה רגולטורית מעיקה שנועדה רק כדי לצאת ידי חובה. זוהי טעות נפוצה ומסוכנת. סקר סיכונים הוא המצפן של מנהל אבטחת המידע (CISO) ושל הנהלת הארגון. ללא סקר כזה, השקעה במוצרי אבטחה היא כמו ירייה באפלה. אתם עלולים להוציא מיליונים על חומת אש משוכללת, בעוד שהדלת האחורית דרך המדפסת האלחוטית נשארה פתוחה לרווחה.

היתרונות המרכזיים של ביצוע סקר מקצועי כוללים:

• חיסכון כספי: מיקוד התקציב היכן שבאמת צריך אותו.

• עמידה ברגולציה: רוב התקנים (ISO 27001, GDPR, תקנות הגנת הפרטיות) מחייבים זאת.

• שיפור קבלת החלטות: מעבר מתחושות בטן לניהול מבוסס נתונים.

• המשכיות עסקית: זיהוי צווארי בקבוק שעלולים להשבית את הארגון.

שלב ראשון: מיפוי נכסים (Asset Mapping)

אי אפשר להגן על מה שלא יודעים שקיים. זהו כלל הברזל בעולמות האבטחה. השלב הראשון והקריטי ביותר הוא יצירת רשימת מלאי מפורטת של כל הנכסים בארגון. כשאנחנו אומרים "נכסים", הכוונה היא לא רק למחשבים פיזיים.

מה נכלל תחת הגדרת נכס?

החלוקה המקצועית מתבצעת לרוב לקטגוריות הבאות:

• חומרה: שרתים, מחשבים ניידים, נתבים, מתגים, התקני IoT ומדפסות.

• תוכנה: מערכות הפעלה, אפליקציות ארגוניות (ERP, CRM), בסיסי נתונים וכלי פיתוח.

• מידע (Data): קבצי לקוחות, קניין רוחני, מידע פיננסי, סיסמאות ומפתחות הצפנה.

• משאבי אנוש: כן, גם העובדים והספקים שלכם הם נכס (וגם וקטור תקיפה פוטנציאלי).

• תהליכים: תהליכים עסקיים קריטיים שבלעדיהם הארגון לא יכול לתפקד.

בשלב זה יש לשאול: האם המיפוי שלנו עדכני? האם כללנו שירותי ענן שאנשי השיווק רכשו ללא ידיעת ה IT? "צלליות IT" (Shadow IT) הן אחת הבעיות הגדולות במיפוי נכסים.

שלב שני: זיהוי איומים (Threat Identification)

אחרי שהבנו מה יש לנו ביד, הגיע הזמן להבין מי רוצה לקחת את זה מאיתנו. בשלב זה אנחנו ממפים את כל הגורמים שעלולים לגרום נזק לנכסים שזיהינו קודם. האיומים לא חייבים להיות האקרים עם קפוצ'ון במרתף חשוך. הם יכולים להיות מגוונים הרבה יותר.

מי הם האויבים הפוטנציאליים?

נהוג לחלק את האיומים לשלושה סוגים עיקריים:

• איומים עוינים: תוקפי סייבר חיצוניים, קבוצות ריגול תעשייתי, האקטיביסטים (כמו אנונימוס), ועובדים ממורמרים המנסים לחבל בארגון מבפנים.

• איומים לא עוינים: טעויות אנוש של עובדים (מחיקת קובץ בטעות, שליחת מייל לנמען שגוי), כשלים טכניים בחומרה או בתוכנה.

• איומי טבע: שריפות, הצפות, הפסקות חשמל וכוח עליון שעלול לפגוע בחוות השרתים.

החלטנו שהגיע הזמן לגלות לכם דברים שלא ידעתם: ברוב המקרים, האיום הגדול ביותר הוא דווקא העובד הנאמן והחרוץ שלכם, שפשוט לחץ על לינק לא נכון בהודעת פישינג שנראתה אמינה לחלוטין.

שלב שלישי: ניתוח פגיעויות (Vulnerability Analysis)

כעת כשיש לנו את הנכסים ואת האיומים, צריך לחבר ביניהם. פגיעות (Vulnerability) היא החולשה שמאפשרת לאיום להתממש. זה יכול להיות באג בתוכנה, פורט פתוח בשרת, או מדיניות סיסמאות חלשה.

איך מוצאים את הפגיעויות האלו?

התהליך משלב מספר כלים ושיטות:

• סריקות אוטומטיות: שימוש בכלים טכנולוגיים הסורקים את הרשת ומחפשים גרסאות תוכנה לא מעודכנות וחורי אבטחה ידועים.

• מבדקי חדירה (Penetration Testing): "האקרים טובים" שמנסים לפרוץ לארגון באופן יזום כדי למצוא את הפרצות לפני שהרעים ימצאו אותן.

• סקרי תהליכים: בדיקה של נהלי העבודה. האם יש תהליך מסודר לקליטת עובד ועזיבת עובד? האם יש הרשאות יתר למשתמשים שאינם צריכים אותן?

שלב רביעי: חישוב והערכת הסיכונים (Risk Assessment)

זהו לב ליבו של התהליך. כאן אנחנו הופכים את המידע האיכותי למספרים או לרמות סיכון ברורות. הנוסחה הקלאסית לחישוב סיכון היא פשוטה אך עוצמתית:

סיכון = סבירות (Likelihood) X השפעה (Impact)

אנחנו שואלים שתי שאלות מפתח על כל זוג של איום ופגיעות:

1. מה הסיכוי שזה באמת יקרה? (גבוה, בינוני, נמוך)

2. מה יהיה הנזק אם זה יקרה? (כלכלי, תדמיתי, משפטי)

טבלת הערכת סיכונים לדוגמה

תרחיש האיום	סבירות	השפעה	רמת הסיכון
מתקפת כופרה (Ransomware)	גבוהה	קריטית	קריטי
כשל בדיסק קשיח בודד	בינונית	נמוכה	נמוך
גניבת לפטופ של מנכ"ל	נמוכה	גבוהה	בינוני
דליפת בסיס נתונים (SQL Injection)	בינונית	קריטית	גבוה

שימו לב: הערכת ההשפעה חייבת לכלול לא רק עלויות ישירות של שחזור מחשבים, אלא גם קנסות רגולטוריים (כמו במקרה של תקנות הגנת הפרטיות), אובדן לקוחות עקב פגיעה במוניטין, וירידה בפרודוקטיביות של העובדים בזמן ההשבתה.

שלב חמישי: טיפול בסיכונים (Risk Treatment)

אחרי שמיפינו ודירגנו את הסיכונים, צריך להחליט מה עושים איתם. לא כל סיכון דורש את אותו הטיפול, ולעיתים עלות התיקון גבוהה מעלות הנזק הפוטנציאלי.

קיימות ארבע אסטרטגיות עיקריות להתמודדות עם סיכון:

• Mitigate (הפחתה): יישום בקרות אבטחה כדי להוריד את הסיכון לרמה נסבלת. לדוגמה: התקנת אנטי-וירוס, הדרכות מודעות לעובדים, או הטמעת אימות דו-שלבי (2FA).

• Transfer (העברה): העברת הסיכון לצד שלישי. הדוגמה הקלאסית היא רכישת ביטוח סייבר, או שימוש בשירותי ענן מנוהלים שבהם האחריות על אבטחת התשתית היא על הספק.

• Accept (קבלת הסיכון): החלטה מודעת לחיות עם הסיכון. זה קורה בדרך כלל כאשר עלות התיקון גבוהה משמעותית מהנזק הצפוי, או שהסבירות לאירוע היא אפסית. החלטה זו חייבת להיות מתועדת ומאושרת על ידי ההנהלה הבכירה.

• Avoid (הימנעות): הפסקת הפעילות שגורמת לסיכון. לדוגמה: אם מערכת מסוימת ישנה מידי ולא ניתן לאבטח אותה, מחליטים להשבית אותה לחלוטין ולהפסיק להשתמש בה.

הגורם האנושי במשוואה

אי אפשר לדבר על סקר סיכונים בלי להתייחס לאנשים. הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם לא תעזור אם הסיסמה של מנהל הרשת היא "123456" או אם המזכירה מדביקה פתק עם הסיסמה על המסך. סקר סיכונים מקצועי חייב לכלול הערכה של רמת המודעות הארגונית. האם העובדים יודעים לזהות ניסיון דיוג? האם יש נוהל ברור לדיווח על אירועים חריגים? הזדהות עם הקורא היא קריטית כאן: כולנו בני אדם, וכולנו עושים טעויות. המטרה היא לא להאשים, אלא לבנות מערכת שתדע להכיל את הטעויות האלו ולמנוע מהן להפוך לאסון.

מתודולוגיות נפוצות לביצוע הסקר

כדי שהסקר יהיה מקצועי ומוכר, נהוג לעבוד לפי מתודולוגיות בינלאומיות.

• NIST SP 800:30: התקן האמריקאי המפורסם, מקיף מאוד ומתאים לארגונים גדולים וממשלתיים.

• ISO/IEC 27005: תקן בינלאומי המתמקד בניהול סיכונים כחלק ממערכת ניהול אבטחת מידע (ISMS).

• OCTAVE: שיטה המתמקדת יותר בהיבטים הארגוניים והניהוליים ופחות בטכנולוגיה הטהורה.

טעויות נפוצות שצריך להיזהר מהן

הבאנו לכם כמה טיפים שיעזרו לכם להימנע מבורות שנפלו בהם אחרים:

• הסתמכות יתר על כלים אוטומטיים: הכלי יודע למצוא רק מה שתכנתו אותו לחפש. הוא לא מבין הקשר עסקי ולא יודע ששרת הטסטים הזה בעצם מכיל מידע אמיתי.

• התעלמות מסיכוני צד ג': האם בדקתם את רמת האבטחה של הספקים שמחזיקים את המידע שלכם? הפריצה ל-Target, אחת הגדולות בהיסטוריה, קרתה דרך ספק המיזוג והקירור.

• דוח שנשאר במגירה: סקר סיכונים הוא מסמך חי. אם ביצעתם אותו ושמתם אותו בקלסר, בזבזתם זמן וכסף. התוכנית חייבת להיות מיושמת ומבוקרת.

• שפה טכנית מידי: הנהלה לא מבינה מה זה "SQL Injection". הם מבינים "סכנה לגניבת בסיס הנתונים של הלקוחות". תרגמו את הסיכונים לשפה עסקית.

תדירות הביצוע: מתי עושים את זה שוב?

העולם הדיגיטלי משתנה בקצב מסחרר. איומים חדשים צצים כל יום, ומערכות חדשות נכנסות לארגון כל שבוע. לכן, סקר סיכונים הוא לא אירוע חד-פעמי. ההמלצה הרווחת היא לבצע סקר מקיף לפחות אחת לשנה, או בכל פעם שמתבצע שינוי מהותי בארגון (כמו הטמעת מערכת חדשה, מיזוג עם חברה אחרת, או מעבר למשרדים חדשים).

לסיכום

ביצוע סקר סיכוני סייבר הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר בבניית חוסן ארגוני. זהו התהליך שמאפשר לכם להפסיק לנחש ולהתחיל לנהל. נכון, זה דורש משאבים, זמן וקשב ניהולי, אבל האלטרנטיבה יקרה הרבה יותר. כשאתם יודעים היכן החולשות שלכם, אתם יכולים לחזק אותן ולהפוך את הארגון למבצר שקשה הרבה יותר להבקיע אותו. אל תחכו לאירוע הסייבר הבא כדי להתעורר, קחו את המושכות לידיים ותתחילו למפות את הסיכונים עוד היום. בסופו של דבר, הביטחון שלכם ושל הלקוחות שלכם שווה את ההשקעה הזו.